
בפסטיבל הקומיקס 2007 בתל אביב, נפגשו באקראי הקריקטוריסטים ניר מולד ועמוס אלנבוגן, שני קריקטוריסטים חובבי גגים, והתיישבו לפטפט קצת ולשתות הרבה.
נירמו בדיוק סיים לאסוף חומרים לספר קומיקס חדש, עמוס חיפש חומרים חדשים כדי להגשים חלום ישן: לכבוש בסערה את ניו יורק והניו יורקר. כעבור רבע שעה, הבינו שניהם מה הם צריכים לעשות: להתחיל לעבוד יחד.
לאחר חצי שנה של גישושים, התנצחויות, מאבקי אגו שאר מרעין בישין, החל לפתע הרעיון לקרום עור, גידים ודיו. שני סוליסטים בנשמה לימדו זה את זה לעבוד יחד, בשיטת עבודה מוזרה אך אפקטיבית: בחורים רעיון לקריקטורה, נירמו מתסרט ומביים אותו, עמוס מצייר לו סקיצה, נירמו זורק אותה לפח ואומר לעמוס לצייר חדשה. עמוס אומר לא, נירמו אומר כן, וחוזר חלילה- עד לתוצאה המוגמרת: צאצא בריא לשני מוחות קצת חולניים.
כעבור שנתיים של עבודה ולמעלה ממאה קריקטורות משותפות, הציג מוזיאון הקומיקס את תערוכתם הראשונה של הצמד. מאז עברו כמעט עשר שנים, והשלפוחיות של נירמו ואלנבוגן ("נירגן" בחתימתם הלועזית המשותפת) זכו בפרסים בינלאומיים (רומניה, דרום קוריאה, ברזיל) והוצגו בתערוכות רבות בארץ ובעולם.